#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עט. : דברים שהבעל אוכל את הרוב ונשאר קרן מועט האם דינו כפירות או כקרן (ע&quot;פ פרש&quot;י)?<p dir=""rtl"">[פרט! אבא זרדתא (יער לעצים) ופירא דכוורי, עז לחלבה ורחל לגיזותיה, גלימה, המלח והחול, פיר של גפרית ומחפורת של צריף]</p>"	"אבא זרדתא ופירי דכווירי א&quot;ל פירי וא&quot;ל קרנא, כללא דמילתא גזעו מחליף פירא אין גזעו מחליף קרנא (גרס' הר&quot;ח להיפך וע' תוס').<p dir=""rtl"">וכן נחלקו תנאים בפיר של גפרית ומחפורת של צריף לר&quot;מ קרן ולחכמים פירות ופסק רב נחמן כחכמים ולכן אמר במתכסה בגלימה (כיון דאיכא שחקים) וכן אמר רבא אמר רב נחמן עז לחלבה ורחל לגיזותיה וכד' פירא הוי, אבל במלח וחול איתא בברייתא דלכו&quot;ע הוי פירות (וע' לקמן קא. דעת רב כהנא כמו שדייק רב שימר בר אשי שגלימא כקרנא). </p><p dir=""rtl"">(כרש&quot;י, אבל להרי&quot;ף והרמב&quot;ם כג' הר&quot;ח לעיל אף אם לא ישאר כלום לאשה אלא שהוא דבר שמוגדר כעושה פירות אוכל הכל אף שיכלה הקרן).</p>"	כתובות עט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עט. 1 אשה הכותבת שטר מברחת מבעלה האם קנה מי שמכרה לו ובעלה ומדוע?	"למי שמכרה לו - בכולו אינו קונה, במקצתו לר&quot;ג אינו קונה, לחכמים קונה אלא&nbsp;&nbsp;אם תכתוב מהיום ולכשארצה [רבא סבר לומר שאם כתבה לבתה קנתה וא&quot;ל שלא שנא דנפשה עדיפא לה].<p dir=""rtl"">הבעל - אליבא דר&quot;ש שסובר שאינו קונה בנכסים שאין ידועים לבעל לא קנה, וכן פסק רב נחמן (אבל לת&quot;ק במשנה קונה).</p>"	כתובות עט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עט. 2 'נפלו לה כספים ילקח בהם קרקע והוא אוכל פירות' מה הדין אם אחד רוצה לקנות קרקע ואחד בית, בית ודקלי, דיקלי ואילני, אילני וגפני?	"ארעא ובתי - ארעא, <p dir=""rtl"">בתי ודיקלי - בתי, </p><p dir=""rtl"">דיקלי ואילני - דיקלי, </p><p dir=""rtl"">אילני וגופני - אילני.</p>"	כתובות עט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עט: 1 ולד בהמת מילוג ושפחת מילוג האם הם לבעל או לאשה ומדוע?<p dir=""rtl"">ומה הדין אם נגנב הולד למי משלמים את הכפל?</p>"	"ולד בהמת מלוג - לבעל, שהיא פירות שהרי העור נשאר לאשה, שפחת מלוג - לת&quot;ק לאשה שחישנן למיתה, לחנניה בן אחי יאשיה לבעל דלא חישינן למיתה, וכן הלכה [מכל מקום אם נתגרשה נותנת דמים ונוטלתן משום שבח בית אביה].<p dir=""rtl"">נגנבה הבהמה - משלמים את הכפל לאשה, דפירא תקנו ליה רבנן ולא פירא דפירא.</p>"	כתובות עט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עט: 2 הכניסה לו פירות המחוברים לקרקע האם הם קרן או פירות, ומה הדין כשיוצאת?	"בכניסתה - לר' מאיר שמין אותה כמה היא יפה בפירות וכמה היא יפה בלא פירות ובמותר ילקח בהן קרקע, לחכמים כל המחוברים לקרקע שלו. <p dir=""rtl"">ביציאתה - ר&quot;ש אומר להיפך שהמחוברים שלה והתלושים שלו (וחכמים סוברים שהכל שלו, ולג' בה&quot;ג אין בזה מחלוקת וחכמים מסכימים לר&quot;ש, מכל מקום נקטו הפוסקים כר&quot;ש).</p>"	כתובות עט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עט: 3 האשה שנפלו לה עבדים ושפחות זקנים, זיתים וגפנים זקנים האם ימכרם או שיאכל את הפירות בלא למכור ומדוע?	"עבדים - לת&quot;ק ימכרו ויקח בדמיהם קרקע ויאכל פירות ורשב&quot;ג אומר לא ימכור משום שבח בית אביה.<p dir=""rtl"">זיתים וגפנים - בשדה שלה לכו&quot;ע לא תמכור משום שבח בית אביה, בשדה שאינה שלה לת&quot;ק ימכור ולר' יהודה לא ימכור מפני שבח בית אביה.</p>"	כתובות עט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עט: 4 'המוציא הוצאות על נכסי אשתו הוציא הרבה ואכל קמעא קמעא ואכל הרבה מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל' כמה זה קימעא?	"אכלו דרך כבוד - רב אסי אמר אפ' גרוגרת אחת, אמר רבי אבא אמרי בי רב אפ' שיגרא דתמרי (תמרים נידוכים יחד &lt;רש&quot;י, ע&quot;ש עוד פ') הסתפק רב ביבי בחובצא דתמרי (שיירי שיכר או שדכים הרבה כדי לעשות שיכר &lt;רש&quot;י&gt;) ולא פשט . <p dir=""rtl"">לא אכלו דרך כבוד - נחלקו תרי אמוראי בא&quot;י חד אמר בכאיסר וחד בכדינר, עבד רב יהודה עובדא בחבילי זמורות לשיטתו שאכלה ערלה כלאים ושביעית הוי חזקה מפני שמשתמש בעצים.</p>"	כתובות עט:		
